תמונה גרפית
תמונה גרפית
ראשי תמונה גרפיתהצעות ופניות הציבור תמונה גרפיתסקר גולשים תמונה גרפיתמפת האתר תמונה גרפית
 תמונה גרפית
משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה> ממונה על זכויות עובדים זרים > זכותונים > זכותון לעובד הזר - זכויות מכוח דיני העבודה
זכותונים
תמונה גרפיתזכותון לעובד הזר - זכויות מכוח דיני העבודה
תמונה גרפיתזכויות וחובות העובד הזר בענף הבניין (נוסח עברי)
תמונה גרפיתזכותונים לעובדים בענף הבניין (בשפות זרות)
תמונה גרפיתזכותון נוסח ארוך
 

גרסת הדפסה


זכותון  לעובד הזר - זכויות מכוח דיני העבודה

 

זכותון זה נכתב ע"י הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה במשרד התמ"ת, במסגרת סמכותה לפי סע' 1כג'(א)(1) לחוק עובדים זרים, ה'תשנ"א-1991

 

זכותון זה דן אך ורק בזכויות העובד הזר ובחובותיו מכוח דיני העבודה בישראל.

 

בנוסף על זכויות בעבודה יש לעובד זכויות וחובות נוספות, מכוח דינים נוספים. זכויות וחובות אלה מתייחסות בעיקר לנושא אשרת השהיה שלו בישראל לצורך עבודה. הסמכות לאכוף את הזכויות והחובות, שאינן מתחום העבודה, היא בעיקר של משרד הפנים. מידע על זכויות וחובות, שהן מתחום סמכות ההסדרה והאכיפה במשרד הפנים ניתן למצוא באתר האינטרנט של רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול במשרד הפנים. קישור לאתר האינטרנט של מרשות ההגירה

עובד זר המועסק בישראל זכאי לאותם תנאי העסקה להם זכאי עובד ישראלי.

בנוסף על תנאים אלו, לעובד זר זכויות מיוחדות ועל מעסיק של עובד זר חלות חובות מיוחדות ונוספות על אלה שמעסיק חייב לעובד ישראלי  – כגון הזכות להסכם עבודה בכתב, לביטוח רפואי פרטי ולמגורים הולמים.

 

שימו לב!

זכויות העובדים מוסדרות גם בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה של אותם הסכמים קיבוציים המחייבים עובדים ומעסיקים שהתקשרו לצורך עבודה בתחומי עיסוק מיוחדים (לדוגמא הסדרים קיבוציים המסדירים זכויות של עובדים בבניין; בחקלאות; עובדי קבלני כוח אדם ועוד). בד"כ הם מקנים לעובדים זכויות יתר ביחס לאלה המפורטות בחוקים.

חלק מההסכמים הקיבוציים הורחבו בצווי הרחבה וחלים על כלל ציבור העובדים והמעסיקים במשק (לדוגמא: בנושא הפנסיה, החגים, דמי ההבראה ועוד). אנו משתדלים בזכותון זה להתייחס אליהם. יחד עם זאת זכותון זה אינו מפרט את כל ההסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה (בפרט את אלה החלים בענפי עיסוק מיוחדים).

על כל עובד ומעסיק בתחום עיסוק מסויים לברר איזה הסכם קיבוצי או צוו הרחבה עדכני מסדיר את זכויותיו וחובותיו בתחום העיסוק המיוחד לו.

ניתן להתעדכן בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה אלה בקישור הבא

 

יש לוודא כי זכויות העובדים הזרים בעבודה מקוימות ללא קשר לשאלת חוקיות מעמדם בישראל.

 

להלן תמצית זכויות העבודה הבסיסיות ועיקר חובותיו של עובד זר בישראל, לפי דיני העבודה בישראל. תמצית זו אינה באה במקום נוסח דבר החקיקה, הנהלים, וההסכמים הקיבוציים והפרטיים המחייבים בהעסקת העובד בכל תחום ותחום.

 

הזכותון ערוך כך, שבכל נושא מובא בתחילה סיכום הדברים.

בהמשך, בצבע כחול יש פירוט כללי ביחס לכל העובדים בכל תחומי העיסוק, בצבע ורוד – פירוט מיוחד לתחום העיסוק בסיעוד, בצבע חום – פירוט מיוחד לתחום העיסוק בחקלאות, בצבע ירוק – פירוט מיוחד לתחום העיסוק בבניין.

 

יובהר כי נעשים מאמצים לוודא כי החומר המובא להלן מדויק ומעודכן ביותר. יחד עם זאת, לצורך כל הליך – משפטי או אחר – דבר החוק המחייב הוא זה המופיע ברשומות או מפורסם באופן רשמי ע"י הגורם המוסמך לפרסמו.

 

הזכותון משקף את המצב המשפטי הנכון למועד עדכונו (28.10.12).

 

יובהר - תנאי ההעסקה המפורטים בזכותון זה הם התנאים המינימאליים. אם נקבעו  בהסכם העבודה האישי שנכרת עם עובד זר, תנאי עבודה עדיפים לגבי נושא כלשהו, או אם חלים תנאים עדיפים במסמך מחייב אחר החל על העובד הזר ועל מעסיקו (כגון: צו הרחבה, או  הסכם קיבוצי), יחולו התנאים המועדפים במקום התנאים הרשומים להלן הנוגעים לאותו עניין.

 

לנוחות הקריאה, הזכותון  נכתב בלשון זכר, אך הנאמר בו תקף לגבי גברים ונשים כאחד.

 

תוכן:

 

{כל האמור ב"תוכן" הוא על דרך מקשי הפניה. לחיצה על נושא מסוים תביא את הקורא ישירות לפרק/לנושא הנזכר}

 

1.         ההתקשרות לצורך עבודה

1.1        חוזה העבודה

1.2        הביטוח הרפואי

1.3        המגורים

1.4        השמה לעבודה באמצעות מתווכי כוח אדם

1.5               העסקה באמצעות קבלני כוח אדם

 

2.         מהלך העבודה

2.1        בטיחות בעבודה

2.2        שכר המינימום

2.3             ניכויי חובה מהשכר

2.4             ניכויי רשות מהשכר

2.5             תלוש השכר

2.6             ניהול רישום שעות העבודה והמנוחה והחופשות

2.7             זכויות למנוחה שבועית ולהפסקה במהלך יום העבודה

2.8     זכויות לחופשה

2.9        זכויות להבראה

2.10                                    זכויות לחופשת מחלה

2.11                                    זכויות לפנסיה

2.12                                    תשלום תמורת ימי חגים

 

3.         פגיעה בעבודה

3.1                    חובת הדיווח על הפגיעה בעבודה

3.2                    החובה לסייע לעובד לקבל טיפול רפואי לאחר הפגיעה ומילוי טפסים לצורך טיפול   ומיצוי זכויות במסגרת הביטוח הלאומי

 

4.         סיום יחסי העבודה

4.1        ביוזמת העובד ומשמעויותיה

4.2        ביוזמת המעסיק ומשמעויותיה

 

5.         תלונות ותביעות בגין הפרות של זכויות העובד הזר

5.1        בנושאים הנוגעים להפרת זכויות העובד מכוח דיני העבודה

5.2        בנושאים הנוגעים לסמכות ההסדרה והאכיפה של משרד הפנים-רשות ההגירה

5.3        בנושאים הנוגעים לביצוע עבירות שונות כלפי העובד הזר במהלך העסקתו

 

6.         מידע וסיוע משפטי

 

 

 

 

 

1.         ההתקשרות לצורך עבודה:

 

1.1        חוזה העבודה

 

במסגרת ההתקשרות של העובד הזר עם מעסיק עליו לוודא כי  בסמוך לפני מועד תחילת העבודה נחתם עימו חוזה עבודה בכתב בשפה שהעובד מבין.

על פי החוק על המעביד למסור לעובד העתק מחוזה העבודה.

מומלץ כי העובד יוודא שבכל עת הוא מחזיק בידיו עותק מקורי של החוזה, כשחוזה זה חתום הן על ידו והן על ידי מעסיקו.

חוק עובדים זרים קובע מה חייב להיות כלול בחוזה ההעסקה.

להרחבה לחץ כאן

 

1.2        הביטוח הרפואי

 

מעסיקים של עובדים זרים חייבים להסדיר לעובדיהם ביטוח רפואי פרטי לכל תקופת ההעסקה. המעסיק חייב למסור לעובד הזר סיכום של פוליסת הביטוח בשפה שהוא מבין.

'סל הטיפולים' שחייב להיות כלול בביטוח הרפואי לעובד הזר נקבע בצו וניתן למצוא אותו באתר האינטרנט של משרד התמ"ת.

למידע אודות ניכויים מותרים משכר בעד ביטוח רפואי ראה סעיף 2.4 להלן.

להרחבה לחץ כאן

 

1.3        המגורים

 

מעסיק חייב לספק לעובדו הזר מגורים הולמים לכל תקופת העסקתו של העובד הזר אצל אותו מעסיק ועד ל- 7 ימים לאחר תום תקופת ההעסקה.

למידע אודות ניכויים מותרים משכר בעד המגורים והוצאות נלוות למגורים ראה סעיף 2.4 להלן.

להרחבה לחץ כאן

 

1.4        השמה לעבודה באמצעות מתווכי כוח אדם

 

חלק מהעובדים הזרים המועסקים בישראל עושים כן באמצעות תיווך לעבודה של חברות שונות, אשר קיבלו היתר מיוחד לתיווך עובדים זרים לעבודה בישראל.

החוק בישראל מתייחס בצורה מיוחדת למתווכים של עובדים זרים לעבודה בישראל ומטיל עליהם מספר חובות מיוחדות.

נקבע כי מתווך עובדים זרים לעבודה בישראל (בין אם בישראל ובין אם מחוץ לישראל) לא יגבה ולא יקבל ממבקש עבודה, במישרין או בעקיפין, בישראל או מחוץ לישראל, תשלום כלשהו בקשר לתיווך עבודה, אלא אם התשלום מותר על פי החוק והתקנות בישראל.

בתחומי העיסוק בסיעוד ובחקלאות ישנם נהלים הנקבעים ע"י משרד הפנים ומסדירים את דרכי פעולתן של הלשכות הפרטיות אשר קיבלו היתר להבאה, או לתיווך ולטיפול בעובדים זרים בסיעוד או בחקלאות.

להרחבה לחץ כאן 

 

 

 

1.5        העסקה באמצעות קבלני כוח אדם

 

יובהר: ככלל, העסקת זרים בישראל לא יכולה להתבצע באמצעות חברות כוח אדם.

היוצאים מכלל זה הם עובדים זרים שקיבלו היתר כניסה ושהיה בישראל לצורך עבודה בבניין; וזרים שקיבלו אשרת שהיה זמנית לשם בדיקת בקשתם למקלט מדיני והעסקתם מותרת בהתאם להחלטה בבג"צ 6312/10 וכל עוד החלטה זאת מיושמת ע"י משרד הפנים (ראה לעניין היישום פרסום של משרד הפנים בקישור הבא)

 להרחבה לחץ כאן

 

 

2.         מהלך העבודה

 

2.1        בטיחות בעבודה

 

כמו ביחס לכל עובד בישראל גם ביחס לעבודתו של העובד הזר החוק מחייב את המעסיק בחובות שונות הקשורות בשמירת בטיחותו של העובד בעבודה.

בכלל זה יסופקו לעובד על ידי המעסיק ועל חשבונו:

הדרכה בטרם תחילת העבודה והדרכה תקופתית

ציוד מגן אישי

סביבת עבודה בטוחה

להרחבה לחץ כאן 

 

2.2        שכר

 

עובד זר המועסק בישראל זכאי בכל הפחות לתשלום שכר מינימום תמורת עבודתו.

שכר המינימום לחודש (ושכר המינימום לשעת עבודה הנגזר מסכום זה) קבועים בחוק והוא עומד על הסך של 4,300₪ (שכר המינימום לשעת עבודה אחת הוא 23.12 ₪).

גם כאשר עובד מועסק בתנאים שלפיהם משולמת לו תמורה לפי נפח העבודה (שכר עבודה בקבלנות) הוא זכאי לפחות לתעריף המינימאלי הנ"ל.

על עבודה בשעות שמעבר לשעות העבודה הראשונות בכל יום כנ"ל, זכאים העובדים לתוספת בשכר עבור כל שעת עבודה: בשעתיים הראשונות התוספת היא של 125% על השכר המוסכם לשעת העבודה הרגילה ובכל שעה נוספת שמעבר לכך כל יום – תוספת של 150% על השכר המוסכם לשעת העבודה הרגילה.

על השכר להיות משולם מיד בתום חודש העבודה שבתמורתה משולם השכר ולא יאוחר מהיום התשיעי שלאחר אותו מועד.

עובד המתגורר במרחק ממקום העבודה שלו זכאי לפי צו הרחבה של הסכם קיבוצי לקבל ממעסיקו 'דמי נסיעה' מדובר בסכום כסף המכסה את עלות כרטיס הנסיעה הזול ביותר בתחבורה ציבורית למקום העבודה של העובד.

להרחבה לחץ כאן 

 

2.3        ניכויי חובה מהשכר

 

כמו משכרו של כל עובד בישראל, גם משכר העובד הזר חובה על המעסיק לנכות, במקור ועוד לפני העברת התשלום לעובד, תשלום עבור מס הכנסה ותשלום דמי הביטוח הלאומי.

התשלומים הללו קבועים בחוק והם מועברים על ידי המעסיק ישירות לאוצר המדינה-רשות מס ההכנסה ולמוסד לביטוח לאומי.

יובהר: ישנם תשלומים למס הכנסה החלים על המעסיק (לדוגמא, היטל עובדים זרים) אותם המעסיק אינו רשאי לנכות משכר העובד הזר והם חלים על המעסיק בלבד.

להרחבה לחץ כאן

 

2.4        ניכויי רשות מהשכר

 

בהתאם לחוק מותר למעסיק לנכות משכר העובד תשלומים שונים כמפורט להלן:

 

·         תמורת המגורים מותר למעסיק לנכות משכר העובד חלק מהעלות בפועל של המגורים שהמעסיק סיפק לעובד אך לא יותר מאשר סכום מסויים הקבוע בתקנות.

 

·         תמורת הוצאות הנלוות למגורים מותר למעסיק לנכות משכר העובד תמורת חלק  מההוצאות בהן נשא המעסיק בפועל בגין ארנונה הוצאות לחשמל, גז ומים שמהוות החלק היחסי של העובד בגין מגוריו במגורים שסיפק לו המעסיק על חשבונו.

 

·         תמורת הביטוח הרפואי מותר למעסיק לנכות משכר העובד תמורת חלק מהוצאות בהן נשא המעסיק בפועל בגין פוליסת הביטוח הרפואי שרכש לעובד על חשבונו כנדרש בחוק עובדים זרים. הסכום המותר בניכוי קבוע בתקנות לפי חוק עובדים זרים.

 

·         תשלומים של מפרעות אשר שולמו לעובד ע"י המעסיק על חשבון שכרו במהלך חודש העבודה.

 

·         תשלומים שונים שסוכם בכתב בין העובד למעסיק כי המעסיק יישא בהם ועל העובד להחזירם למעסיק (כמו הלוואות, רכישת כרטיסי טיסה לשם יציאת העובד לחופשת מולדת (אינטרויזה), ועוד).

 

·         דמי חבר המועברים לארגון העובדים שהעובד חבר בו.

 

יובהר: ביחס לכל התשלומים האלה, על המעסיק להוכיח, כי התשלום שניכה משכרו של העובד הוא אכן התשלום שבוצע בפועל על ידי המעסיק ואשר החובה בגינו חלה על העובד.

 

יובהר: אסור כי  סך כל הניכויים (גם אלה שאינם בגין המגורים והביטוח הרפואי) משכרו של העובד הזר בחודש אחד יעלו על 25% משכרו באותו חודש.

להרחבה לחץ כאן

 

 

2.5        תלוש השכר

 

בהתאם לחוק הגנת השכר חייב המעסיק להנפיק לעובד תלוש שכר מפורט ביותר.

 

על המעסיק למסור את תלוש השכר לעובד עד לא יאוחר מהיום ה-9 של החודש שלאחר החודש שתמורתו שולם לעובד השכר.

להרחבה לחץ כאן

 

2.6        ניהול רישום שעות העבודה והמנוחה והחופשות:

 

בהתאם לתקנות שעות העבודה והמנוחה, מקום המשמש לעסק או משלח יד או לשירות ציבורי ינהל בו המעביד רישום, ביחס לכל עובד המועסק אצלו, לרבות העובדים הזרים.

החוק מפרט את הפרטים שצריכים להיות ברישום זה.

 

על הרישום הזה להיות ערוך בשפה שהעובד מבין ויודע לקרוא ולהיות מאושר בין היתר ע"י העובד. על המעסיק למסור עותק מרישום זה לידי העובד.

 

בכרטיס שעות העבודה שעל המעסיק לנהל עליו לפרט בין היתר את שעות העבודה, שעות המנוחה, ימי החופשה וימי המחלה שהעובד נטל.

להרחבה לחץ כאן

 

2.7        זכויות למנוחה שבועית ולהפסקה במהלך יום העבודה

 

לפי חוק שעות עבודה ומנוחה כל עובד זכאי למנוחה שבועית של 36 שעות רצופות ביום המנוחה שלו.

מי שמועסק בשעות של מנוחה שבועית זכאי לשכר בשיעור של 150% תמורת כל שעת עבודה כאמור. בנוסף לכך זכאי העובד לשעות מנוחה חלופיות תמורת אלה שהועסק בהן במנוחתו השבועית.

לפי חוק שעות עבודה ומנוחה ביום של 6 שעות כל עובד זכאי להפסקה של 3/4 שעה לצורך ארוחה ומנוחה. ביום שלפני המנוחה השבועית – אורך ההפסקה 1/2 שעה. אם העובד נדרש להישאר במקום העבודה בזמן ההפסקה – יש לשלם לו תמורת הזמן הזה ואם לא – ההפסקה אינה בתשלום.

לפי חוק שעות העבודה והמנוחה בין שני ימי עבודה צריכה להיות הפסקה רצופה של 8 שעות לפחות.

להרחבה לחץ כאן

 

2.8        זכויות לחופשה

 

בהתאם לחוק חופשה שנתית בישראל זכאי העובד לקבל ימי חופשה בשכר.

מספר ימי החופשה תלוי בותק של העובד בעבודה: בעד כל אחת מ-4 שנות העבודה הראשונות זכאי העובד ל-14 ימי חופשה בשנה ובעד השנה החמישית – 16 ימי חופשה.

לפי החוק לא יחשבו "ימי חופשה" ימים שבהם לא עובדים בגלל שהם: חג לפי חוק או הסכם או נוהל העבודה במקום; שהם חופשת לידה; שהם חופשת מחלה; ימי אבל; ימי שביתה; תקופת הודעה מוקדמת לפני הפסקת העבודה.

בימים בהם העובד שהה בחופשה לפי החוק, המעסיק ישלם דמי חופשה, שהם שכר רגיל אותו היה משלם לעובד אלמלא לקח חופשה באותם ימים.

להרחבה לחץ כאן

 

2.9        זכויות להבראה

 

לפי צו הרחבה של הסכם קיבוצי כל עובד בישראל זכאי שישלמו לו תמורת הוצאות מנוחה והבראה.

הסכום המעודכן ליום כתיבת זכותון זה הוא, במרבית המקרים, 371 ₪ תמורת יום הבראה אחד.

העובדים זכאים למספר ימי הבראה לפי הוותק שלהם בעבודה:

-בעד השנה הראשונה לעבודה – 5 ימים

-בעד השנה השנייה והשלישית במקום העבודה  —6 ימים

-בעד השנה הרביעית ועד העשירית במקום העבודה – 7 ימים

דמי ההבראה משתלמים פעם בשנה בלבד, בד"כ בין החודשים יוני-ספטמבר.

להרחבה לחץ כאן

 

2.10      זכויות לחופשת מחלה

 

לפי חוק דמי מחלה בישראל עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה יהיה זכאי לקבל ממעבידו "דמי מחלה".

"דמי מחלה" הם מלוא השכר שלו היה זכאי העובד לקבל לו היה עובד באותה התקופה

"דמי המחלה" משולמים כלהלן:-

(1)  החל מהיום הרביעי להעדרו – כל "דמי המחלה" המגיעים;

(2)  בעד הימים השני והשלישי להעדרו כאמור – מחצית "דמי מחלה";

תקופת הזכאות ל"דמי מחלה" לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה מלא שהעובד עבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ולא יותר מ-90 יום.

אסור לפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו.

דמי מחלה נחשבים שכר לכל דבר ועניין.

להרחבה לחץ כאן

 

2.11     זכות לפנסיה

 

כל עובד (ובכלל זה העובדים הזרים) זכאים כי יופרשו לטובתם כספים מידי חודש בחודשו עבור 'חסכון פנסיוני'. זכאות זאת מקורה בצו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי בעניין. את צו ההרחבה ניתן למצוא בחוצץ "חקיקה" באתר זה.

להרחבה לחץ כאן

 

2.12      תשלום תמורת ימי חגים

 

לפי צו הרחבה של הוראות הסכם מסגרת כל העובדים וגם העובדים הזרים זכאים לתשלום אם אינם עובדים בימי חג.

להרחבה לחץ כאן

 

 

3.         פגיעה בעבודה

 

3.1        חובת הדיווח על הפגיעה בעבודה

 

בהתאם לפקודת התאונות ומחלות משלוח יד, על המעסיק לדווח לרשויות אם עובד שהוא מעסיק נפגע בתאונת עבודה.

מצ"ב קישור לאתר משרד התמ"ת ממנו ניתן להוריד את הטופס להודעה על התאונה

להרחבה לחץ כאן

 

3.2        החובה לסייע לעובד לקבל טיפול רפואי לאחר הפגיעה ומילוי טפסים לצורך טיפול ומיצוי זכויות במסגרת הביטוח הלאומי

 

בהתאם לחוק, עובד זר שנפגע בתאונה זכאי לקבלת טיפולים רפואיים וגמלאות מאת המוסד לביטוח לאומי כמו עובד ישראלי. על המעסיק שלו לסייע לו בקבלת טיפול זה.

מצ"ב קישור לאתר המוסד לביטוח לאומי שם מפורטות זכויות העובד הזר במסגרת הביטוח הלאומי ובין היתר זכויות העובד הזר שנפגע בתאונה.

חשוב לציין עובד שנפגע בתאונה בעבודה ומבקש לממש זכויותיו במסגרת הביטוח הלאומי צריך לדרוש מהמעסיק שלו להודיע כי הוא נפגע בעבודה בטופס מיוחד של הביטוח הלאומי או מחויב המעסיק למלא ואשר נקרא 'טופס ב.ל. 250'.

להרחבה לחץ כאן

 

 

4.         סיום יחסי העבודה

 

4.1        ביוזמת העובד ומשמעויותיה

 

אם מסיבה כלשהי העובד הזר מעוניין להפסיק לעבוד אצל המעסיק – הוא יכול לעשות כן ללא חשש ואסור בשום פנים ואופן למנוע זאת ממנו.

הפסקת העבודה כפופה להנחיות חוק הודעה מוקדמת לפיטורין ולהתפטרות ואשר לפיהם על העובד לתת למעבידו הודעה מוקדמת על כוונתו להפסיק את יחסי העבודה ביניהם.

אורך תקופת ההודעה המוקדמת מותנה בוותק העבודה של העובד אצל מעסיקו ובצורת העסקתו (אם קיבל משכורת תמורת חודש עבודה מלא או שהועסק וקיבל שכר לפי יום עבודה או לפי שעת עבודה). בכל מקרה התקופה הזאת לא תעלה על חודש ימים אחד.

 

אם העובד לא נתן למעסיקו הודעה מוקדמת כנ"ל צפוי כי ינוכה משכר העבודה האחרון שלו תמורת אי-ההודעה כאמור.

 

מצ"ב קישור לחוק הודעה מוקדמת לפיטורין ולהתפטרות

להרחבה לחץ כאן

 

4.2        ביוזמת המעסיק ומשמעויותיה

 

בהתאם לחוק הודעה מוקדמת לפיטורין ולהתפטרות גם מעסיק יכול ליזום הפסקת יחסי העבודה עם העובד הזר.

 

גם המעסיק חייב לעובד הודעה מוקדמת על כוונתו לפטר את העובד. (אורך התקופה זהה בד"כ לזו שבה חייב העובד, למעט בתחומי עיסוק מסוימים (לדוגמא עובדי הבניין) שבהם נקבע בנהלים תקופת הודעה מוקדמת שונה).

 

כל הכללים הנזכרים לעיל, שחלים על הודעה מוקדמת של עובד למעסיק, חלים גם בכיוון של הודעה מוקדמת מהמעסיק לעובד.

 

לפי חוק פיצויי פיטורין, באם מעסיק פיטר את עובדו הוא חייב לשלם לו פיצויי פיטורין. מצ"ב קישור לחוק פיצויי פיטורין. 

 להרחבה לחץ כאן

 

 

5.         תלונות ותביעות בגין הפרות של זכויות העובד הזר

 

5.1        בנושאים הנוגעים להפרת זכויות העובד מכוח דיני העבודה

 

לפי תיקון בחוק עובדים זרים שנעשה לאחרונה הוקם מוסד הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה במשרד התמ"ת

כל עובד זר, או אדם אחר, המעוניין להתלונן בנוגע לקיום, או אי-קיום, של זכויות וחובות של עובדים זרים ומעסיקיהם, יכול לפנות אל הממונה ולהתלונן בפניו.

יובהר כי הנושאים מכוח דיני עבודה, שאותם מוסמך הממונה על זכויות עובדים זרים לברר, הם אלה המפורטים בזכותון זה, או זכויות אחרות מכוח דיני העבודה בלבד.

דרכי הפניה אל הממונה לצורך הגשת תלונה הן:

בכתב: לכתובת – עו"ד איריס מעיין, ממונה על זכויות עובדים זרים, משרד התמ"ת, רח' סלמה 53, תל-אביב;

בטלפון: 03-7347230;

בפקס': 03-7347269;

בנייד: 050-6240546

באתר האינטרנט

הממונה מוסמך לברר את התלונות או להחליט שיש מקום לנקיטת פעולות אחרות; ובכלל זה לדחיית התלונה על הסף, או לנקיטת הליך אזרחי, או לנקיטת הליכי גישור, או לנקיטת הליכים אחרים (פליליים או מנהליים) אשר יינקטו ע"י הממונה או על ידי גורמי ממשלה אחרים שאליהם תופנה התלונה. הממונה ישיב למתלונן בהקדם על דרך הפעולה שהחליט לנקוט בה בעקבות התלונה שהוגשה.

להרחבה לחץ כאן

 

5.2        בנושאים הנוגעים לסמכות ההסדרה והאכיפה של משרד הפנים-רשות ההגירה

ניתן לברר באתר רשות ההגירה במשרד הפנים

להרחבה לחץ כאן

 

5.3        בנושאים הנוגעים לביצוע עבירות שונות כלפי העובד הזר במהלך העסקתו

 

עניינים אלה כוללים בין היתר ביצוע עבירות של אלימות, אונס, הטרדה מינית,  עושק, תרמית, גניבה, שוד, פגיעה אחרת בגופו או ברכושו, זיוף ועוד.

כל העניינים האלה מטופלים ע"י המשטרה ויש לפנות בתלונה לתחנת המשטרה הקרובה אשר תגבה את התלונה או תפנה את המתלונן לגורם החקירה המשטרתי המוסמך להמשך הטיפול בתלונה.

 

יודגש – באם מדובר בתלונה על עבירה של העסקת עובד בתנאים של עבדות, עבודות כפיה, או של סחר בעובד לצורך עבודה ניתן להגיש את התלונה לכל אחד מהגורמים הנזכרים לעיל והיא תקבל דחיפות טיפול ובירור בהתאם.

להרחבה לחץ כאן

 

 

6. מידע וסיוע משפטי:

 

עבירות עבדות וסחר בבני אדם!!

האם הועסקת בתנאים קשים במיוחד ומחפירים?

האם חירותך נשללה?

האם נמנעו ממך תנאים אנושיים בסיסיים (כמו מזון, מקום לינה בנפרד, טיפול רפואי

שנזקקת לו).

דע לך שאת/ה עשוי/ה להיות נפגע/ת עבירה חמורה של החזקה בתנאי עבדות או סחר

בבני אדם.

אם כך הדבר, יתכן שמגיע לך סיוע משפטי חינם מהאגף לסיוע משפטי.

זכות זו כוללת הגשת תביעה אזרחית כספית נגד האנשים שפגעו בך במסגרת עבירה זו

וכן סיוע לעניין שהותך בישראל בתור קורבן עבירה חמורה זו.

האגף לסיוע המשפטי הוא גוף בלתי תלוי המיוצג על ידי עורכי דין שיהיו חייבים לייצג

את האינטרסים שלך בלבד.

לשם בירור זכאותך לקבלת סיוע משפטי או לבירור פרטים נוספים, ניתן לפנות ללשכה

לסיוע משפטי בת"א לפי הפרטים הבאים:

טלפון 03-6932743   פקס:03-6932755    כתובת: רח' הנרייטה סולד 4 ת"א.
אם אין בידיך כרטיס טלפון או פלאפון ואת/ה שוהה במתקן משמורת, צוות המתקן

יעמיד לרשותך טלפון כדי להתקשר ללשכה.

נא השאר/י שם מלא, מס' טלפון וכתובת (או פרטי המתקן שבו את/ה מוחזק/ת, כולל

מספר אגף וחדר וכן מספר מוחזק אם ידוע לך).

אם את/ה במתקן משמורת, עליך לפנות לקבלת סיוע משפטי בהקדם האפשרי לאחר

קליטתך במתקן.

 

 

יעוץ כללי:

למידע ויעוץ כללי וכן סיוע משפטי לעובדים זרים ניתן לפנות לגופים וולונטריים (לא ממשלתיים) המטפלים בפניות עובדים כלהלן:

 

קו לעובד –

סניף תל-אביב - רח' נחלת בנימין, תל אביב,  טל': 03-6883766 פקס: 03-6883537. מידע בשפה הסינית: יום ב' – 18:00-20:00.

סניף חיפה: רח' הרצל 18  קומה 2, חדר 224 ,חיפה, טל 04-8643350, פקס 04-8644238.

סניף ירושלים: רח' ינאי 6  טל' 02-6242801 פקס 02-6232868

סניף באר שבע:  שד' רגר 19  טל 08-6239619,פקס 08-6230531

 

מוקד סיוע לעובדים זרים –

טל':  03-5602530,

כתובת: החשמל 33, תל אביב (א-ה 10:00-18:00, שישי: 10:00- 13:00).

 

רופאים לזכויות האדם (ישראל) –

טל':  03-6873718

כתובת: גולומב 52, תל אביב

טיפול רפואי בחינם, יעוץ בענייני זכויות חולים וביטוח רפואי, וייצוג מול חברות ביטוח:  שעות הקליניקה: ראשון, שלישי ורביעי בין 17:00-21:00, שני – קליניקה לנשים: 17:00-21:00.

 

קו  החירום של מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית

בטל': 1202.

 

מספרי טלפון לשעת חירום:

 

משטרה: 100

מכבי אש: 101

מגן דוד אדום: 102

 

שגרירויות

 

להלן רשימה של מספר שגרירויות, למידע נוסף ניתן לעיין באתר משרד החוץ

 

שגרירות פיליפינים: רח' בני דן 18 ת"א, טל': 03-5440527, 03-5461499, פקס: 03-6041038  

שגרירות תאילנד: אבא אבן 1, הרצליה, ת.ד. 2125, טל': 09-9548412, פקס: 09-9548417

שגרירות סין: רח' בן יהודה 222 ת"א, טל': 03-6958980, פקס: 03-6958991

שגרירות הודו: רח' הירקון 140 ת"א, טל': 03-5291999, פקס: 03-5291953

שגרירות אוקראינה: רח' ירמיהו 50 ת"א, טל': 03-6021952, פקס: 03-6042512   

 

 

תנאי שימוש   I  אודות האתר  I  צור קשר  I  הצעות פניות הציבור
תמונה גרפית
© כל הזכויות שמורות 2014 . מדינת ישראל.
© Copyright 2014 . State of Israel. All rights reserved.